הבלוג של קרנינה

25 בנובמבר 2010

מחברת וינטאג' מטופלת

את המחברת הזו עיצבתי כמתנה לאחותי שגרה הרחק מעבר לים.
עבדתי על מחברת בעלת כריכה קשה של "Campus", ציפיתי בבד, השתמשתי
ב- die cuts של "the girls' paperie", הדבקתי פרח קרושה שחור שסרגתי ועוד 
מני תוספות קטנות. כדי לא ללכת לאיבוד בזמן או להתבלבל בין החגים השונים
הוספתי לוח שנה שבו מצויינים התאריכים העבריים לצד הלועזיים.

למה לדבר יותר מדי?
תמונות בבקשה:

והחתמות מפתיעות בגוף המחברת בשביל
היופי, העניין והאהבה אליה.


בתחילת החודש סיפרתי על החלפת הנקודות שאורגנה במסגרת הקומונה שבה אני חברה.
כל כך נהניתי לעבוד על ההחלפה ובנוסף גם לקבל מתנה. מדהימה.
גילעדית המקסימה והכל כך מוכשרת הפתיעה אותי עם תיק מנוקד בצבעי חום-שמנת.
מה אין בתיק הזה?! כיס ריץ' רץ', כיס רגיל, סוגר מגנטי והכל מוקפד ומדוייק ברמה כזו
שאפילו לאור, שטוען שהוא לא מבין בעבודות יצירה, היה קשה להאמין שהוא לא קנוי.
אתמול, במסיבת יום ההולדת שאירגנה פיית מרציפן לקרנושי, היה לי העונג להכיר אותה
ולתת לה חיבוק ענק מכל הלב.

+כרטיס ברכה תואם ומרגש

סופ"ש נעים ומנוקד לכולם!
........................................................

18 בנובמבר 2010

ערב חגיגה

בערב יצירה כיפי שערכתי במועדון הדיירים שלנו, תיכננו בשושו, מיכל ואני
מסיבת יום הולדת ל-4 בנות יקרות, ילידות ספטמבר-אוקטובר: עיצובית, קרין,
טניה ואליס.
מיכל, אשת הפתרונות וההצעות האולטימטיביים ואנוכי ניסינו לחשוב על דרך
מספיק מעניינת,מקורית ונעימה לעשות זאת שכן לא כולן מכירות זו את זו.

הכנו מראש 4 פנקסי ברכה קטנים ובהם דפים ריקים. הפנקסים עברו מיד
יוצרת ליד יוצרת והתמלאו בברכות צבעוניות, אישיות ומעוצבות להפליא.

וזה לא הכל....
בנוסף, על שולחן צדדי הכנו 4 קנבסים צבועים וריקים וליד כל אחד מהם הוספנו
קישוטונים שהתאימו לצבע הקנבס. הערב לווה בחידון טריוויה אותו מיכל הנחתה
כשהתשובה לכל שאלה היתה שמה של אחת החוגגת ומי שענתה נכון על השאלה
התכבדה לקום (הערב התאפיין בתנועה שלא מביישת את נתיבי איילון), לגשת לקנבס
ולקשט. וכך, בנוסף לפנקס ברכות, יצאה כל חוגגת עם קנבס שעוצב במיוחד עבורה.






הפנקס של קרין.

ועדיין זה לא הכל...
השולחן התמלא במתוקים במיוחד כשהתכנסנו ליד השולחן והבנות קיבלו עוגת שוקולד
אישית עם נר להבעת משאלה.



היה לי תענוג גדול לחגוג עם כולכן, לא הספיק לי ערב אחד והטעם עוד נשאר בפה.
אני בטוחה שנמצא סיבות רבות וטובות למסיבות  :)

            Say cheeeeeeez           
           הבנות עם התוצרים.

     עד 120!
       נשיקות וחיבוקים,
    קרני


1 בנובמבר 2010

החלפת נקודות

בפוסט הקודם סיפרתי על הצטרפותי לקומונת "המפתח ליצירה". אחת הפעילויות
הכיפיות והממלאות שהקומונה מציעה היא "החלפה" - משחק בו כל מי שמעוניינת
להשתתף מכינה, עומלת ושוקדת על יצירה עבור משתתפת אחרת בקומונה. ההחלטה
מה ואיך ליצור נתונה לשיקול דעת היוצרת תוך כדי התחשבות בהעדפותיה של
המקבלת והיכרות עמה או עם הבלוג שלה וכמובן לפי נושא ההחלפה שנבחר.
והמטרה - לשמח!

מטרתי היתה לשמח את יערה המכונה ktumama . הבחורה מוכשרת ויודעת לעשות
הכל ואני חושבת שזה מה שגרם לי לפיק ידיים :) כי מהרגע שנרשמתי ועד שהרעיון
שלי התחיל להתבשל עבר שבוע וחצי! כל מה שהצלחתי לגבש היה נושא הצבעים,
כשמה הוירטואלי, יערה אוהבת כתום (גם אני!!! גם אני!!!) ותכלת (גם אני!!! גם
אני!!!) ולכן היה לי ברור באילו צבעים אשתמש.
ידעתי שבסיס היצירה יהיה מסגרת שנקנתה באיקאה ובמקורה מחולקת ל-3.
הוצאתי את הקרטון המחלק ואת הזכוכית ונשארתי עם גב המסגרת. 
משם באמת לא ידעתי איך להתחיל עד שביקרתי בארטא ומצאתי צבע שהופך כל
משטח קשיח ללוח גירים.
ואז זה צץ: לוח מודעות. זהו, זה מה שאני אעשה! הביקור בארטא עבד!!!
לאחר שששכבות הצבע התייבשו, גזרתי שני משטחי שעם והדבקתי אותם זה
לזה כדי שלנעץ יהיה מקום להנעץ וציפיתי בבד המנוקד.
את המסגרת קישטתי בפרחים, פרפרים, כפתורים, מדבקה מתגרדת לבנה (לפינה)
ודיסקית עליה חרוטה המילה Believe.







פרחים מבד.
הבד הכתום מנוקד בטוליפ לבן. הרגשתי כמו 
קונדיטורית בפריז שמזליפה פטיפורים.

חשבתי שאם דיסקית ה-Believe תתחבר למשהו קצת יותר עמוק שמצריך מחשבה
כך ההחלפה תקבל משמעות ומכאן נולד הרעיון לספרון "8 נקודות למחשבה" אותו
יערה תוכל למלא להנאתה ולהתמלא בהשראה:

  • מקומות שארצה לבקר 
  • תחומים שעוד ארצה ללמוד
  • דמויות להשראה
  • ציטוטים משפחתיים
  • רעיונות ליצירה
  • דברים שהייתי ממציאה
  • רציתי ולא העזתי לעשות
  • דברים שגורמים לי אושר

וככה זה נראה:



במצב פתוח

וכמובן צרפתי כרטיס תואם:


עטפתי הכל בניירות משי וביניהם "שתלתי" שקית (כתומה. איך לא?) שבתוכה גירים ותגית
כתומה מוחתמת ב- To ו -From.

אחרי כל העבודה שהשקעתי הרגשתי שלהפקיד אותה בידי רשות הדואר יהיה צעד
נועז מדי והסיכוי שהחבילה תהפוך למוצר להרכבה גדול. וכך, בהיותי חובבת סיכונים
מתונים, עליתי ביום שישי לצובה יחד עם חברתי מיכל ומסרתי את החבילה לידי בעלה
של יערה שבאותו זמן היתה בלימודים. קצת פספוס שלא נפגשנו, אבל זה עוד יתוקן.

זהו. הרגיש לי מוזר פתאום. שקט. דממה (ממש כמו בספר "הבית של יעל").
ההחלפה נמסרה. סוף טוב - יערה אהבה ולי הוקל :)

להשלמת האירוע המיוחד והגעתנו לאזור, הצטרפה אלינו קרין המקסימה ויחד מילאנו
את בטננו במנות בוקר משובחות בבית הקפה הפסטורלי "איתמר" שבמושב אורה.
שם ניצלתי את ההזדמנות לתת לקרין את מתנת יום ההולדת שהכנתי עבורה. מישהי
יכולה לנחש איך קשור פה ג'ירף?!@#



כנראה שזוהי תקופת המסגרות שלי... לקרין הכנתי מסגרת מטופלת ובמקום תמונה ייעדתי
את המקום ללוח שעם. זה יהיה מצע חמוד ל-memos. בנוסף הכנתי סימניית גזירי עיתון.
את הגזירים הקפדתי שלא לגזור מתוך איזה כתבה מזוויעה (צריך להיזהר בימינו, כמעט כל
הכתבות הן מוקשי זוועה) ודילגתי למדור התרבותי.

בית הקפה מפנים משקיף על החוץ.

החוץ. 

משבילי המשתלה.



אנחנו.

זה היה כהמשך קטן לחגיגה המרובעת (מלשון 4) שחגגנו לפני כשבועיים, אבל כדאי
שאשאיר משהו לפעם הבאה :)